איגרא נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין

בפני תביעה בסך 15,000 ₪ .

התובעת הזמינה קו טלפון מהנתבעת . לאחר חודש התחברות הנתבעת הודיעה לתובעת כי היא מקבלת שירות "מנגינה בהמתנה " למשך חודשיים בחינם.

התובעת , כבדת שמיעה שלחה פקס לנתבעת בון ציינה שאיננה מעוניינת בשירות אותו מציעה הנתבעת.

חשבון התובעת חויב בגין עלות השירות בסך 79 ₪ ולאחר פניות התובעת אל הנתבעת ובהתאם לבקשתה נותקה התובעת מקו הטלפון.

לטענת התובעת , היה על הנתבעת לנתק אותה מהשרות שיחה במנגינה מייד לאחר משלוח הפקס והחיוב בגין שרות זה לא היה כדין. כמו כן טוענת הנתבעת כי נתקלה ביחס מבזה כאשר ביקשה לקבל זיכוי בגין החיובים שחויבה שלא כדין ונאלצה לנתק את קו הטלפון לאחר שהנתבעת לא הסכימה לזכותה.

לטענת הנתבעת, לא התקבל כל פקס בבקשה לניתוק השירות , וגם אם התקבל לא היו פרטים מזהים ולכן העניין לא טופל. כמו כן הוצע לתובעת זיכוי של השירות "שיחה בהמתנה" אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין גובה הפיצוי.

שמעתי את הצדדים ועיינתי בפקס שנשלח אל הנתבעת.

בפקס שנשלח לא מצוינים פרטים מהותיים כגון מספר זהות של הפונה ומס' טלפון לצורך זיהוי . כל מה שמצוין זהו שמה של התובעת וכתובתה.

אני מקבל את טענת התובעת כי הצעת הנתבעת למתן שירות בתשלום הינה בניגוד לחוק החוזים ובהעדר הסכמה פוזיטיבית של התובעת לא היה מקום לחייבה בגין שירות "שיחה בהמתנה ".

לפיכך ומאחר ולא נעשה שימוש מן הדין להשיב לתובעת את עלות השירות בסך 70 ₪.

לעניין הפקס שנשלח – דעתי היא כי היה על התובעת לצרף פרטים מזהים נוספים על מנת שהנתבעת תוכל לטפל בניתוק, אולם גם בהעדר הפרטים היה על הנתבעת להתאמץ ולנסות לאתר את התובעת ולהפסיק את השירות שניתן לה בניגוד לרצונה.

לפיכך קביעתי כי יש לזכותה בגין החיוב שלא כדין מקבלת משנה תוקף, אולם מאחר ולא היו פרטים מזהים על הפקס אינני רואה סיבה לחייב את הנתבעת בפיצוי עונשי על אי ביצוע הניתוק במועד.

לעניין טענות התובעת כי הנתבעת לא פעלה לזיכוי מיידי ולכן נאלצה לנתק את קו הטלפון, הרי שלא הוכח שנגרמו לתובעת נזקים ממוניים כלשהם כתוצאה מהנתיק של הקו. קו הטלפון נותק בהתאם לבקשתה והתרשמתי שהנתבעת ביקשה לזכותה בגין הסכום שנגבה שלא כדין, אולם הצדדים לא הגיעו לעמק השווה.

יחד עם זאת , טענותיה של התובעת שנאלצה להגיע למשרדים של הנתבעת והופנתה להתקשר אליהם במקום לזכות אותה באופן מיידי לא נסתרו ואני רואה בכך התנהגות פסולה של הנתבעת .

סכום התביעה ע"ס 15,000 ₪ איננו סביר ולא הוכח כל נזק ממשי, מה גם שלא שוכנעתי כי הייתה הטעיה מכוונת.

לאור האמור דעתי היא כי על הנתבעת לפצות את התובעת בגין אי זיכוי מיידי ובגין חיוב שלא כדין בסך 1,000 ₪.

לסיכום, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1070 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 200 ₪ .

התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום אחרת יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים אשר רשאים להגיש בקשת רשות לערער בתוך 15 יום.